שליטה מדויקת בטמפרטורה באפייה תעשייתית
האם קרה לכם שהלחם שאפיתם נשרף בחלק התחתון אך נשאר בצבע בהיר בחלק העליון? זו גסטה אמיתית. כשאופים בכמויות גדולות, ההבדל בין קרום זהוב ומושלם לבין לחם שנשרף יכול להיות רק מעט יותר ממעלה אחת. לכן אנו איננו משתמשים במחממים רגילים. אנו משתמשים ברכיבים תרמיים בעלי שני צינורות.
רכיבים אלו נועדו לאפשר חימום מהיר, וחשוב מכך – הם מפזרים את החום באופן שווה בכל חלקי התנור, בקרקעית ובתקרה.
למה להשתמש בשני צינורות?
הבעיה היא שצינור אחד יוצר בדרך כלל אזורים חמים מדי. כך נוצרים אזורים שבהם הלחם מתבשל יותר מדי, בעוד שאזורים אחרים לא מצליחים להתחמם כראוי.
על ידי שימוש בשני צינורות, אנו מכפילים את שטח החימום, מבלי לצרוך יותר מקום. זה מאפשר לנו להפיץ יותר חום באמצעות קרינת אינפרא-אדום, מבלי להעלות את המתח לרמה מסוכנת. ניתן לחשוב על זה כעל שמיכה תרמית שמחממת את הבצק באופן שווה. כך הלחם מתבשל באופן אחיד, ללא צורך בניחושים.
הסוד נמצא בקוורץ
אנו מייצרים את הרכיבים האלו מקוורץ באיכות גבוהה. למה? כי הקוורץ אינו מגיב בצורה לא רצויה כשהטמפרטורה משתנה באופן דרסטי.
כשהמערכת מורה לתנור להתקרר, הקוורץ משחרר את החום במהירות. זה חשוב מאוד. אם המחמם נשאר חם לאורך זמן לאחר כיבוי החשמל, הטמפרטורה עלולה לעלות מעל הרמה הרצויה, והלחם עלול להישרף לפני שאנו מבינים מה קורה. עם קוורץ, אנו יכולים לשלוט בטמפרטורה בצורה טובה יותר.
כמה דברים שצריך לזכור
התקנת הרכיבים האלו די קלה – הם פשוט נכנסים למקומם בתוך התנור. אך יש צורך לעקוב אחר העומס החשמלי.
הצינורות האלו צורכים הרבה זרם. אם החוטים שלכם דקים מדי, עלולים להיות ירידות מתח. זה אומר שחלקים מסוימים בתנור יהיו חמים יותר מאחרים, וכך נחזור לבעיות של לחם לא אחיד.
ועוד עצה: היזהרו. הקוורץ אוהב חום, אך הוא שונא פגיעות. תנועה לא זהירה במהלך ניקיון עלולה לגרום לשבר בצינורות, ואז יהיה צורך להחליף את כל הרכיבים. טפלו בהם בזהירות, והם יטפלו בלחם שלכם.