שמירה על בטיחות: התקנת מחממי אינפרא-אדום בחדר האמבטיה
התקנת מחממי אינפרא-אדום בחדר אמבטיה יכולה להיות מסוכנת אם לא נוקטים בזהירות. בחדר האמבטיה יש לחות גבוהה, אדים, ולפעמים גם טיפות מים – דברים שעלולים לפגוע ברכיבים האלקטרוניים.
כדי למנוע ניצוצות או קצרים, חיוני שהמחמם יהיה בעל דרגת הגנה IP44. במילים פשוטות: המחמם צריך להיות מוגן מפני חלקיקים קטנים ומפני טיפות מים שעלולות לפגוע בו מכל כיוון.
בחירת חומרי הבידוד הנכונים
המטרה כאן היא פשוטה: להרחיק את החשמל החי מהמעטפת החיצונית של המחמם. מים הם מוליכי חשמל מצוינים, ובחדר אמבטיה עם אדים, הם מוצאים כל סדק אפשרי. אנו משתמשים בחומרי בידוד עמידים ובחיבורים אטומים כדי למנוע חדירת לחות לתוך המחמם.
אם יש גם רווח קטן במעטפת, האדים יכולים להצטבר בתוכה ולהתקרר. במהרה עלולים להיווצר ניצוצות או קצרים. זו לא דרך טובה להתחיל את הבוקר.
הציוד שאכן עובד
לא כל החומרים שווים. אנו משתמשים בחומרי סיליקון עמידים בפני חום, מכיוון שהגומי הרגיל נמס כשהטורבו של המחמם פועל. אנו גם מוודאים שהחיבורים עמידים בפני לחות. אם החיבורים יתקלקלו, ההתנגדות תעלה, וזה עלול לגרום לניצוצות. זו הדרך הטובה ביותר למנוע תקלות.
העובדות בשטח
בואו נהיה כנים: IP44 הוא רק סטנדרט בסיסי, ולא “מגן קסם”. הוא טוב להגנה מפני טיפות מים, אך הוא לא יכול לעמוד בפני לחץ גבוה של מים או טיפות מים שנופלות עליו.
לכן, חיוני לחבר את המחמם למעגל GFCI. חשבו על זה כך: הבידוד מגן מפני לחות, אך GFCI מגן מפני טעויות אנושיות. זו הרשת הבטיחותית שלנו.
עוד דבר חשוב: המחממים האלה נהיים חמים מאוד. אם המחמם סגור מדי, הצינור שלו לא יוכל להתרחב. עלינו להשאיר מספיק מקום במעטפת כדי שהצינור יוכל להתרחב, ובמקביל לשמור על הרכיבים האלקטרוניים יבשים. זו איזון עדין, אך זו הדרך היחידה להבטיח שהמחממים יחזיקו מעמד.