מניעת הפיכת מחממי האמבטיה למקור סכנה
התקנת מחמם אינפרא-אדום באמבטיה פירושה למעשה להתעמת עם אדי המים והלחות. כולנו יודעים שמים וחשמל אינם יכולים להתערבב. אם הבידוד של המחמם לא יהיה איכותי, עלולה להתרחש תקלה חשמלית, או אפילו שוק חשמלי מסוכן.
כדי למנוע זאת, אנו משקיעים מאמצים בשני דברים עיקריים: האופן בו אנו מאחסנים את הרכיבים האלקטרוניים, והאופן בו אנו חוסמים את חיבורי החשמל.
התמודדות עם הלחות
אוויר לח הוא בעייתי, מכיוון שהוא מוריד את ההתנגדות החשמלית. כדי שהרכיבים החשמליים לא ייגעו במשטחים שעליהם הם מותקנים, אנו משתמשים בחומרים קרמיים ופולימרים איכותיים שיכולים לעמוד בחום. כך נמנעת בעיית “העברת החשמל” דרך הלחות.
אזור הסכנה: חיבורי החשמל
הנקודה החלשה ביותר היא בדיוק במקום שבו החוטים נפגשים עם המנורה. לכן אנו משתמשים בחומרי סיליקון וחיבורים אטומים. אם אדי המים יחדרו לחיבורים, עלולה להתרחש קורוזיה, ובסופו של דבר המערכת תפסיק לעבוד. חיבורים אטומים מונעים זאת.
אמצעי הבטיחות
יש לחבר את המחמם למעגל GFCI או RCD. זה הכרחי. אפילו הבידוד הטוב ביותר עלול להישחק עם הזמן, ועלולות להתרחש דליפות קטנות. אנו מעצבים את המעטפת החיצונית כך שתהיה דרך רציפה לקרקע. כך, אם חוט נפגע או שהחיבורים לא אטומים, החשמל יזרום ישירות לקרקע, והמפסק יפעל מיד. זה קורה לפני שהמשתמש אפילו מבין שיש בעיה.
הבעיה הקשה
הבעיה היא שאם נחסום הכל יותר מדי טוב, כדי למנוע חדירת מים, החום יישאר בתוך המערכת. זו בעיה של איזון – אם אין מספיק מקום לחום לצאת, החוטים עלולים להתחמם יותר מדי, ולהרוס את הבידוד שנועד להגן על המערכת. תמיד יש לבדוק את טמפרטורת הסביבה לפני שחוסמים את המערכת.