למה אנו משתמשים בחיממי קוורץ שקופים לאפייה מדויקת
ליצירת קרום מושלם על לחם זו משימה מאתגרת. יש טווח טמפרטורות צר מאוד שיש לשמור עליו. אם יש סטייה של מעט מעלה או שניים, התוצאה תהיה כישלון – או קרום חיוור ורטוב, או חיצוניית לחם שרופה עם מרכז חי.
לכן אנו משתמשים בחיממי קוורץ שקופים. הם אינם מחממים קודם את האוויר, אלא שולחים את החום ישירות אל הבצק. זה קורה באופן מיידי.
הצד הטמפרטורי
מכיוון שמדובר בצינורות קוורץ שקופים, קרינת האינפרא-אדום עוברת דרך הזכוכית. האנרגיה פוגעת בבצק מיד.
כשבוחרים את החיממים האלו, יש לשים לב ליחס בין הוואטים לבין האורך של הצינורות. זה קובע את רמת החום. וואטים גבוהים אומרים שניתן להגיע לטמפרטורה הרצויה מהר, אך יש להיות זהירים. אם הבקרים של המכשיר אינם מותאמים כראוי או שהחיישנים לא עובדים כראוי, הטמפרטורה עלולה לעלות מעבר לרצוי. ואז הלחם ייהרס.
החומרים
אנו משתמשים בקוורץ בעל טוהר גבוה, מכיוון שהוא יכול לעמוד בשינויים חדים בטמפרטורה מבלי להישבר. הצורה העגולה של הצינורות עוזרת גם היא – היא מפזרת את החום באופן שווה על כל המשטח.
בדרך כלל החיממים האלו מגיעים עם חיבורים תעשייתיים סטנדרטיים, כך שניתן להחליף את החלקים הפגומים בקלות. אנו שומרים עליהם שקופים, בלי שום ציפויים – כדי שהאנרגיה תעבור בצורה מיטבית.
החסרונות
החיסרון הוא שחיבורם של החיממים האלו לתנור בעל דיוק גבוה יכול להיות מאתגר. יש צורך בכבלים מוגנים, אחרת רעשים חשמליים עלולים לפגוע בחיישני הטמפרטורה ולגרום לקריאות לא מדויקות.
בנוסף, חשוב לזכור שלמרות שהקוורץ יעיל, הוא גם שביר. הוא לא יכול לעמוד בזעזועים חזקים. אם התנור רוטט יותר מדי או שמשהו פוגע בצינורות, הם עלולים להישבר. יש לוודא שהחיבורים שלהם יציבים, כדי שהם יוכלו להתרחב ולהתכווץ כשהם מתחממים, מבלי להישבר.
ועוד עצה: אל תנסו לרמות את הזמן על ידי הגדלת הוואטים באופן קיצוני. אולי תוכלו לחסוך כמה שניות בזמן האפייה, אך תצטרכו להחליף את החלקים הפגומים יותר לעתים קרובות. זו שאלה של איזון.